מחלת השיגדון או הצינית (שמות אחרים הם
פודגרה או מחלת גאוט) נגרמת בגלל פגם בחילוף החומרים של חומצת השתן Uric Acid . הריכוז של חומצת השתן בדם
נקבע מכוח האיזון שבין ייצורה להפרשתה באמצעות הכליות. חומצת השתן נוצרת ע"י
חמצון חומרים כימיים, הנקראים פורינים, הנמצאים בשרירים. ישנם מצבים שהגוף מפריש כמויות גדולות מאוד של
חומצת שתן, עד כדי אפשרות של היווצרות אבנים בכליות. מאחר שחומצת השתן שוקעת
ברקמות השונות, לרבות בסינוביות העוטפות את המפרקים, עלול להתחולל במפרק התקף חד
של שיגדון, מלווה בכאב,
בנפיחות ובאודם. לעתים מתרחשת פגיעה בכליות, עד שאין הן יכולות להפריש את הכמויות
הרצויות של חומצת שתן, וזו סיבה נוספת שבגללה גדל שיעורה של חומצה זו בדם.
מספר מאכלים מגדילים את שיעור חומצת השתן
בדם, ביניהם: איברים פנימיים של בקר ועוף, מרק בשר ועוף, דגים מסוימים, רטבים על
בסיס בשרי. מאכלים אלה עשירים בפורינים, הנספגים בגוף ומתחילים להתפרק עד השלב הסופי,
שהוא חומצת השתן.
ממצאים מהימנים מלמדים, כי עודף חלבונים
בתפריט גורם אף הוא להגדלה קבועה של שיעור חומצת השתן בדם. ניתן לומר, שמאכלים
רוויי פורינים מגדילים את שיעור חומצת השתן בדם ב-10%-15%.
כמחצית מהחולים בשיגדון לוקים בעודף משקל,
העולה בכ-15% על המשקל הרצוי. גם הנוכחות הגבוהה של שומנים בדם אצל הלוקים
בשיגדון בעלי עודף המשקל מגבירה את הסיכוי להתקף ומחריפה את מצב החולים. יש לזכור,
ירידה קיצונית ומהירה במשקל עלולה להביא בעקבותיה התקף שיגדוני מפאת עלייה חדה
ברמת חומצת השתן בדם.
שתיית אלכוהול מעלה את רמת חומצת השתן בדם.
מחקרים חדישים מלמדים, שהאלכוהול מגביר את יצירת חומצת השתן באמצעות
חילוף החומרים המוגבר של הפורינים.
התקף גאוט אצל זכרים יכול להופיע מגיל
עשרים ומעלה בכל גיל. אמנם רוב ההתקפים מופיעים לראשונה בגילים 20-40, אולם בהחלט
יכול לקרות מצב שבו ההתקף הראשון יופיע בגיל 65, למשל.
הגישה הטיפולית במקרה זה אינה משתנה: מטפלים בהתקף החד בתרופות נוגדות דלקת, ואם יש
צורך מוסיפים אחר כך תרופות להורדת רמת חומצת השתן בדם. יחד עם זאת יש לזכור, שאצל
מבוגרים עלולה להיות פגיעה בכליות מסיבה כלשהי, ומתן תרופות נוגדות דלקת יחמיר את
תפקוד הכליות. לכן מומלץ לבדוק את התפקוד הכלייתי לפני מתן תרופות אלה.
שכיחות מחלת גאוט (שיגדון)
באוכלוסיה המערבית פחות מאחוז אחד מפתח
מחלת שיגדון (גאוט).
באזורים אחרים בעולם, כמו אוכלוסיית
הילידים בניו-זילנד ובאזורים סמוכים מגיע שיעור השיגדון לכדי 10%.
אצל נשים בגיל הפוריות שיגדון נדיר מאוד,
ולמעשה איננו קיים. עם הפסקת הווסת וירידה ברמת האסטרוגנים בגוף יכול להופיע התקף
שיגדוני (גאוט). מכאן שההתקפים אצל נשים מופיעים בגיל מבוגר יותר מאשר אצל גברים.
גם רמת חומצת השתן בדם עולה אצל נשים עם הפסקת הווסת. כל זה מלמד שלטסטוסטרון
(הורמון זכרי) תפקיד חשוב בהתקפי שיגדון, ואילו האסטרוגן (הורמון נקבי) מגן מפני
התקפי גאוט.
תורשה
במשפחות מסוימות מופיע גאוט במספר בני
משפחה. מדובר, קרוב לוודאי, בפגם בכליה, שאינה מסוגלת להפריש באופן פעיל כמות
גדולה של חומצת שתן, כך שרמתה בדם גבוהה. לא ידועה במדויק צורת ההעברה התורשתית
מאב לבנו.
אבחנה
התקף שיגדוני מתאפיין בהופעה פתאומית של
כאבים עזים יותר באחד המפרקים שבגוף. אחד המפרקים שבהם שכיח התקף השיגדון הוא
המפרק של האצבע הראשונה (בוהן) של הרגל, שהופך אדום מאוד ונפוח. החולה מתקשה לגעת
אפילו נגיעה קלה באזור הנגוע. האבחנה המדויקת מתבצעת לאחר דיקור המפרק ושאיבת מעט
נוזל. את הנוזל בודקים בעזרת מיקרוסקופ מיוחד, המאפשר לגלות גבישים של מונוסודיום
אורט. גבישים אלה אופייניים לגאוט. בדרך כלל לחולה כזה ישנה גם רמה גבוהה של חומצת
שתן בדם.
טיפול תרופתי
הטיפול בשיגדון יכול להתבצע בעזרת תרופות
שמורידות את רמת חומצת השתן בדם ובכך מונעות הופעת התקפים. במקרים מסוימים ניתן
להסתפק בדיאטה, שבה נמנעים מלאכול מאכלים עשירים בפורינים ובכך מקטינים את רמות
חומצת השתן בדם. יחד עם זאת יש לזכור, כי שימוש בדיאטה בלבד מוריד את רמת חומצת
השתן בדם אך במעט, ואילו הטיפול התרופתי גורם לכך שהרמה תרד לרמה תקינה. הסובלים
מהתקפי שיגדון אשר מקבלים טיפול תרופתי אינם זקוקים בדרך כלל להגבלה באכילת מזונות
מסוימים. התרופה עושה את המלאכה ומורידה באופן משמעותי את רמת חומצת השתן בדם.
יש לציין שלרוב אין תופעות לוואי עקב
השימוש בתרופות להורדת רמת חומצת שתן בדם; לעתים נדירות מאוד מופיעה פריחה, ואז
כמובן, יש להפסיק את הטיפול.
רמה גבוהה של חומצת שתן בדם, ללא תלונות
המזכירות שיגדון וללא אבנים בדרכי השתן, מעוררת את השאלות:
האם יש להציע לנבדק טיפול שיוריד את רמת
חומצת השתן בדם?
מה הסיכון באי-טיפול?
האם יופיעו התקפי גאוט?
האם יופיעו אבני חומצת שתן בכליות? האם
ייפגע התפקוד הכלייתי?
אין תשובות למרבית השאלות האלה. הגישה
במקרים אלה היא:
אם הרמה של חומצת השתן גבוהה מאוד (מעל 10
מ"ג אחוז), נציע לנבדק תרופה שתוריד את חומצת השתן בדם לערכים תקינים.
בכל המקרים נמליץ על שתייה מוגברת ועל מעקב
תמידי אחר תפקודי הכליות.
הרעה קלה בתפקודי הכליות תחייב טיפול מידי
להורדת חומצת השתן בדם מחמת החשש שהרמה הגבוהה היא שגורמת להרעה בתפקוד הכלייתי.
מובן שאם יופיעו התקפי שיגדון חוזרים, נציע לחולה טיפול קבוע להורדת חומצת השתן
בדם.
טיפול תזונתי
תזונה נכונה לטיפול בשיגדון מכוונת להפחתת
שיעור חומצת השתן בדם. ההמלצות התזונתיות מצביעות על מאכלים שרצוי להימנע מהם,
משום שהם עלולים לגרום לעלייה בריכוז חומצת השתן, ועל מאכלים המותרים לאכילה ללא
הגבלה או בהגבלה מסוימת.
מותר או אסור או להמעיט ויש גם מומלץ
במזונות לסובלים משיגדון
משקאות - חשוב להרבות בשתיית מים, בעיקר בימים חמים; רצוי
לשתות12 כוסות ביום לפחות
של מים לא ממותקים.
מותר לשתייה בכמות סבירה - מיצי פירות, משקאות
תוססים, תה וקפה.
אסור אלכוהול וכל המשקאות המכילים אותו, כולל יין,
ויסקי, ערק, ליקר, בירה לבנה, בירה שחורה או כל משקה אלכוהולי אחר.
ירקות - להמעיט:
אספרגוס, פטריות, תרד, כרובית, ברוקולי.
מותר יתר הירקות לאכול ללא הגבלה.
מומלץ לאכול מרק ירקות.
פירות - מותר
לאכול פירות טריים או יבשים, על פי מצבך הבריאותי הכולל.
קטניות - מותר
לאכול קטניות בארוחה שאינה מכילה דג או עוף או בשר, כאשר גודל המנה הנאכלת היא עד ½
כוס אחרי בישול: עדשים, שעועית לבנה, גרגרי חומוס, פול, אפונה יבשה או ירוקה.
בשר - אסור לאכול
איברים פנימיים (כליות, כבד, טחול, מוח), בשר בקר, בשר טחון או מעושן, בשר אווז.
אסור מרק צח על בסיס בקר או עוף.
מותר לאכול מנה קטנה (עד 100 גרם) של עוף או הודו.
מומלץ לכל היותר 3 פעמים בשבוע.
צורת הכנה רצויה:
בישול או בתנור.
אסור טיגון או צלייה בגריל.
דגים - אסור;
סרדינים, אנשובי, מקרל, הרינג, ביצי דגים, קוויאר, צדפות.
מותר לאכול מנה קטנה (עד 100 גרם) של דגי ים או דגי
בריכה, או טונה.
לכל היותר 3 פעמים בשבוע.
צורת הכנה רצויה:
בישול או בתנור.
אסור טיגון או צלייה בגריל.
חלב ומוצריו - מותר
לאכול את כל מוצרי החלב ללא הגבלה.
מומלץ לבחור במוצרי חלב עד 5% שומן, או באחוזי שומן
נמוכים כ-3% ו/או 1% שומן.
דגנים ומוצרי מאפה - אסור מאפים
המכילים שמרים, כולל לחם רגיל.
להמעיט באכילת דגנים מלאים כמו: לחם מקמח מלא, אורז
מלא, חיטה מלאה וכדומה.
אסור אכילת דגני בוקר מועשרים בסובין.
מותר לאכול לחם שאור או לחמים המותפחים באמצעות אבקת
אפייה.
מומלץ להעדיף לחמים ומוצרי מאפה העשויים מקמח לבן.
מותר לאכול את המוצרים הבאים: תירס, פסטה, אורז,
כוסמת, גרגרי חיטה ומוצריה כמו: בורגול, קוסקוס וסולת.
מותר לאכול מאפים שונים ללא שמרים, דגני בוקר שאינם
מועשרים בסיבים תזונתיים או בסובין.
ביצים - כמות הביצים מותרת בהתאם למצבך הבריאותי
הכולל.
שמן ומזונות עשירים בשומן - מותר
לשלב שמן מסוגים שונים ומזונות עשירים בשומן בתפריטך.
מומלץ לבחור בשמן זית או שמן קנולה בכבישה קרה כשמנים
צמחיים עיקריים.
להמעיט בשומנים רוויים כמו: חמאה, מרגרינה או מוצרים
העשירים בהן.
מותר לשלב במידה: אגוזים, שקדים, פיצוחים מסוגים
שונים (עדיף ללא מלח), אבוקדו וטחינה בתפריטך.
חטיפים וממתקים אסור
ממתקים המכילים אלכוהול (סוכריות למיניהן).
מותר לבחור חטיף שאינו מכיל סובין או קמח מחיטה מלאה,
ולאכול במידה.
מותר לבחור חטיף מתפוח אדמה, קמח לבן, פופ קורן,
בייגלה.
מותר לאכול פיצוחים שונים במידה.
מותר לאכול ממתקים מסוגים שונים במידה.
תבלינים - מותר
להשתמש בכל סוגי התבלינים והרטבים (פרט לאלה שהוזכרו) לפי טעמכם.
טיפול באבנים בכליות
ישנם חולי שיגדון שמפרישים בשתן כמות
מוגברת של חומצת שתן, אשר מתגבשת והופכת לאבנים. אבני כליה אלה מכילות חומצת שתן
והן בצבע חום אדמדם. הן יכולות לגרום כאבים באזור הכליות ואף חסימות בדרכי השתן.
בעת חסימה צריך לגרום לכך שהשתן יהיה בסיסי ולא חומצי, וזאת באמצעות מתן תרופות,
כמו ביקרבונט. במצב של שתן בסיסי אבני חומצת השתן מתמוססות. נדי לאמוד את כמות
חומצת השתן המופרשת יש לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות, את השתן בודקים במעבדה,
המדווחת על הכמות של חומצת השתן. כמות מעל 600 מ"ג חומצת שתן ב-24 שעות
מצביעה על הפרשה מרובה מדי. יש להתחיל מיד בשתייה רבה ולהפחית את כמות הפורינים
במזון.
במזג אוויר חם נוטה הגוף לאבד נוזלים, כמות
השתן פוחתת, ויחד אתה עולה רמת חומצת השתן בדם. אצל בעלי נטייה לפתח התקפי גאוט
עלול להופיע במצב זה התקף או כמה התקפים. לכן מומלצת שתייה מרובה לחולים שכבר עברו
התקף שיגדוני או מי שנמצאה אצלו רמה גבוהה של חומצת שתן בדם.
אבחנה
קשה לחזות מראש כמה התקפים יופיעו בעתיד
(ללא טיפול) לאחר ההתקף השיגדוני הראשון ובאיזו תדירות. לכן יש רופאים הממליצים
לאחר ההתקף הראשון לבדוק את רמת חומצת השתן בדם, להרבות בשתייה ולעקוב אחרי החולה.
אם חוזר ההתקף או אם רמת חומצת השתן בדם גבוהה מאוד, יומלץ על תחילת טיפול תרופתי.
רצוי מאוד לאמוד את כמות חומצת השתן
המופרשת בשתן ב-24 שעות.
גאוט (שיגדון) משני
הרס מוגבר של תאי הגוף, כמו במהלך טיפול
נוגד סרטן (טיפול ציטוטוקסי) ובמיוחד בשלבי הטיפול הראשוניים של סרטן הדם
(לוקמיה), ניתן למצוא תופעות של שיגדון הנובעות משחרור מוגבר של חומצת שתן מהתאים
הנהרסים. כמות חומצת השתן הנוצרת עולה על יכולת הכליה להפרישה ולכן יש סכנה לחסימת
הכליות ע"י גבישי חומצת השתן שבעודף. למניעת התופעה יש להוסיף תכשירים
המורידים את רמת חומצת השתן, במקביל לתחילת הטיפול הכימי בחולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה