רפואת ילדים - התפתחות השרירים הקטנים בגוף

הקשר בין מוטוריקה עדינה לקואורדינציה, ודרכים לעידוד התפתחותן אצל פעוטות. במהלך השנתיים הראשונות לחייו מתפתח התינוק בתחומים שונים בהדרגה ובמקביל, בין היתר בתחום המוטורי בכלל והמוטוריקה העדינה בפרט. המוטוריקה העדינה מתחילה להתפתח במהלך השנה השנייה לחיים, ההורים והגננות, יכולים לעודד אצל הפעוט את המיומנות הזו.

מוטוריקה עדינה

מוטוריקה עדינה מאפשרת פעילויות יומיומיות ותדירות המצריכות שליטה בכל אותם שרירים קטנים שיש בגוף ואחראים על ראייה, דיבור (היגוי) ופעילות ידיים.

הדיבור, הוא חלק המוטורי של התפתחות שפה. היכולת להניע את הלשון והשפתיים, כך שהדיבור יופק כהלכה, מצריכה יכולות הדורשות שליטה מעודנת בכל אברי הפה, ולכן התפתחות הדיבור תלויה במוטוריקה עדינה.

לרוב, מוטוריקה עדינה מתייחסת לתפקוד הידיים, הכולל יכולת להפריד בין תנועת אצבעות היד ושליטה בפרקי האצבעות בפעולות כמו: כתיבה, גזירה, נגינה, כפתור כפתורים או שריכת שרוכים.

חשיפת הפעוט/הילד לפעילויות מוטוריקה עדינה

הפעילויות המוטוריות מצריכות ברוב המקרים מול שולחן והופכת לקריטיות לקראת כיתה א', מכיוון שאז מרבית הפעילות היא בעלת אופי כזה. למשל, ילדים המתקשים בפעילויות כמו: גזירה, ציור או כתיבה בזמן שהם מנסים להשתלב במסגרת חינוכית או חברתית. כאשר היד אינה עושה כמצוות המוח, קשה ללמוד לכתוב, קשה להתמיד במשימות כמו גזירה והדבקה, וחוסר הצלחה בפעולות כמו השחלת חרוזים יסב לילד תחושה של אי-נוחות וחוסר ביטחון בקרב חבריו, שעבורם מדובר במשימות פשוטות ויומיומיות.

קשיים במוטוריקה עדינה הינם מולדים הנובעים מהמטען הגנטי האחראי על שאר הכישרונות המשפחתיים, אך יש לזכור כי כישורים מולדים הם רק נקודת הפתיחה של הילדים. אימון והדרכה יכולים לסייע להם לפיתוח יכולות וכישורים עד למומחיותם בכך. אימון במוטוריקה עדינה עשוי לסייע מאוד לילדים שנולדו עם יכולות מוטוריות טובות, וגם לאלה המתקשים.

חשוב להבין כי ילדים המקבלים הזדמנויות רבות להתנסות בתנועה במרחב יפתחו מוטוריקה גסה טובה, גב תקין וחגורת כתפיים חזקה, אך עדיין לא בטוח שהם יצליחו במשימות כמו גזירה במספריים.

ילדים מפתחים מיומנויות בהתאם למציאות שאליה הם נחשפים. לכן, אם התרבות שבה הם מתפתחים אינה מאפשרת אימון בגזירה במספריים, הם עלולים להתקשות בפעולה הזו. עם זאת, ילד המתנסה במיומנויות מוטוריקה עדינה אחרות, כמו קשירה, יוכל להסתגל גם לשימוש במספריים לאחר אימון קצר בלבד.

אנשי מקצוע בתחום התפתחות הילד, אומרים כי הגורם המשמעותי שיקבע את יכולותיהם של הילדים הוא יצירת סביבה מתאימה לרכישת המיומנויות השונות. מכיוון שהמיומנויות שהוזכרו קודם חשובות מאוד לתפקוד הילד, בפרט בהמשך דרכו בבית הספר.

ישנה חשיבות רבה לתרגול המוטוריקה העדינה, ולא רק לתשתית הגופנית התקינה, כבר בשנה השנייה לחיים. כלומר, היכולות המולדות אינן מכריעות במקרה הזה, ולכן חשוב שנדע כהורים, איך נוכל לסייע לילדים בפיתוח מיומנויות מוטוריקה עדינה, ואילו משחקים מהנים נוכל לשחק עמם כדי לאפשר להם אימון מספיק לחיזוק המיומנות הזו.

הקשר בין מוטוריקה עדינה ומוטוריקה גסה

לא ניתן לנתק יכולת המוטוריקה העדינה מהמוטוריקה הגסה. הסיבה לכך היא שכישורי המוטוריקה העדינה מתפתחים על בסיס כישורי המוטוריקה הגסה.

תמי גזית, פיזיותרפיסטית התפתחותית ומומחית לגיל הרך, מסבירה כי מוטוריקה גסה היא הבסיס לכל התפקודים בשנות החיים הראשונות. מוטוריקה גסה מתפתחת כאשר מתקיימים התנאים הבאים:

מתח השרירים תקין (טונוס נורמלי),

כוח השרירים תקין (יכולת לתפקד נגד הכוחות הפועלים),

קיים טווח תנועה מלא במפרקים,

מערכת החושים תקינה והיכולת הקוגניטיבית תקינה.

ההתפתחות המוטורית בנויה מרצף התפתחותי מאורגן, כך שהמוטוריקה הגסה מאפשרת תחילה הנעה מאורגנת של המפרקים הגדולים.

הרמת חפצים קטנטנים - איסוף ממשטח כלשהו הינה מיומנות המתחילה בגיל תשעה חודשים. זהו הגיל שבו נראה תנועות אקטיביות של הגוף והזרועות בשכיבה במיטה, בעגלה ובאמבטיה.

בדרך כלל, תינוקות יכולים כבר לשבת על המשטח ללא תמיכה למשך מספר דקות. התינוק יכול להעביר את משקלו לפנים ולהרים חפץ/צעצוע מבלי לאבד את שיווי משקלו. בשלב זה התינוק עבר כבר אימון ארוך של שכיבת בטן כשהוא נתמך על הזרועות ונושא את משקל גופו על הידיים ומבצע ניסיונות לזחול. התינוק משתמש בזרועותיו כדי לשנות תנוחות וכדי לשחק תוך שהוא נשען על זרוע אחת ומשחק בשנייה. בכל פעם צעד אחר של הגוף לוקח את תפקיד המייצב ונושא את משקל הגוף תוך שמירה על שיווי משקל וצד אחר פועל.

בשלב זה התינוק יכול לאחוז חפצים קטנטנים בכף ידו. יש לו יכולת טובה של שמירה על זקיפות הגב למשך מספר דקות, השכמות נמצאות במצב שמאפשר לזרועות לקבל יציבות טובה על מנת שכף היד תהיה משוחררת לבצע את הפעילות העדינה של גריפת חפצים קטנים בין האגודל ואצבע 2, קוראים לזה - אחיזת פינצ' - אחיזה זו הולכת ומשתכללת עם השליטה של התינוק בתנועתיות בכל מישורי התנועה והיא קשורה קשר הדוק ליכולתו של הגוף למצוא את אזורי היציבות לזרועות. ממצב זה ואילך, ההתפתחות המוטורית הולכת לכיוון של אפשרויות אין סופיות של פעילות מעודנת ומורכבת של הידיים.

ההתפתחות השכלית והשאיפה של התינוק לחקור ולהתנסות מובילה אותו לבצע בכל כמה ימים פעילות חדשה עם כפות ידיו.

כל המיומנויות מתפתחות מגיל 9 חודשים ודורשות פעילות של שתי הידיים. שתי הידיים פועלות בקו האמצע של הגוף ועדיין לא יכולות לבצע את חציית קו האמצע של הגוף.

יש לציין שלמרות שהתינוק מסוגל בגיל 9 חודשים לגרוף חפצים קטנטנים, עדיין אין לו את היכולת לשחרר את החפץ הקטנטן מידו לתוך כלי קטן.

בגיל 11-12 חודשים, התינוק יכול לבנות מגדל משתי קוביות לאחר שמדגימים לו. הוא מסוגל להשחיל על מוט טבעות וגם לשלוף את הטבעות מהמוט. הוא עושה זאת ע"י שימוש בשתי הידיים כשבכל פעם יד אחרת מבצעת את המשימה והיד השנייה תומכת במוט.

התינוק לומד תוך כדי ניסיון את חשיבות התנועה המדויקת ביד אחת והייצוב של החפץ בידו השנייה.

ההדגמה שנעשית לפני התינוק הינה אחת הדרכים לעודד את התינוק לבצע פעולות מורכבות. זו גם דרך לגרות את התינוק.

הורה המונע מילדו התנסות עם חפצים קטנטנים (כי בדרך כלל מדובר בחפצים שעלולים לגרום לו לחנק אם יבלע אותם או יחדיר אותם לפתחי האף, האוזניים וכו') לא מאפשר לו להתנסות ולא יביא את היכולת המתפתחת לידי מימוש.

על ההורה להיות יצירתי מספיק על מנת להביא לילד חפצים קטנים כמו: דגני בוקר צ'יריוס או במבה, היכולים להוות משחק העוזר לפיתוח מיומנות תפיסת חפצים קטנים מאוד מגרים ואינם מסוכנים.

יש להדגיש את הצורך של ההורה להיות נוכח ליד התינוק בזמן המשחק המודרך. ההורה שולט במצב ומונע מילדו סיכונים ועם זאת מראה ומדגים, התינוק מחקה את התנועות וכך לומד.

כאשר התינוק מגיע לגיל 13-15 חודשים הוא יכול להכניס צימוק לתוך בקבוק ולשחרר אותו מכף ידו.

בגיל 13-15 חודשים הפעוט מתחיל לדפדף בספר. אם נקריא לו הקראה מכוונת ונאפשר לו להעביר את הדפים בספר, נעודד אותו לשפר מיומנות זו.

תחילה יש לבחור בספרים עם דפי קרטון עבים כי אחרת יהיה לו קשה להתמודד עם דפים דקים ומתקמטים.

בגילים הללו מתחיל הפעוט להאכיל את עצמו בעזרת כפות הידיים. הוא מסוגל לאחוז בכפית ומביא אותה לפיו בצורה מסורבלת ואינו מצליח עדיין לסובב את הכפית, ולכן מכניס את צידה של הכפית לפיו. אם הוא נתקל בקושי באיסוף המזון הוא יעזור לעצמו עם ידו השנייה.

בטווח גילים אלו עדיין אין העדפת יד. בשנת חייו הראשונה וגם בחלק גדול משנת חייו השנייה, התינוק הנורמלי מתנסה כמעט שווה בשווה בשני צידי הגוף. הוא מושיט את יד ימין ואת יד שמאל לחפצים. הוא מעביר מיד ליד. מכניס את הצעצוע לפיו פעם בימין ופעם בשמאל ומשחק עם שתי הידיים. בדרך זו נוצר קשר עין יד טוב ותקין גם בצד ימין וגם בצד שמאל ומתפתח באופן נורמלי קו האמצע של הגוף. פעוט "ימני" או "שמאלי" בשנת חייו הראשונה "חשוד" כי הוא פועל עם היד השנייה בגלל בעיות כלשהן הקשורות במערכת העצבים או השלד והשרירים.

המוח בעת לידתו של התינוק עדיין לא סיים את התפתחותו. עדיין אין התמיינות שלמה של תאי העצבים לפי המרכזים השונים במוח. לקראת גיל שנתיים ניתן יהיה להיווכח אם הילד ימני או שמאלי, אך אצל פעוטות רבים  הצידיות מתפתחת בגילים מאוחרים יותר.

יש להדגיש כי צידיות תקינה תתפתח כשלגוף שני צדדים מיומנים ו"טובים" בכל התפקודים, למרות זאת צד אחד של הגוף יקבל עליו את התפקיד הדומיננטיות וימשיך להתפתח כצד שיעדן וישכלל את היכולת המוטורית העדינה, הצד השני יבצע תפקיד משמעותי לא פחות וישכלל את היכולת להיות מייצב, מארגן ותומך כדי לאפשר לפעילות המעודנת להתבצע.

לגופו של פעוט נורמלי שני צדדים "טובים" ולכול אחד מהם תפקיד המייחד אותו.

דרכים לעידוד מוטוריקה עדינה

תנוחות שכיבה

עוד כשהם תינוקות חשוב מאוד להשכיב אותם בתנוחות שונות, כולל על הבטן, ולאפשר להם תנועה חופשית ומגע בצעצועים.

הליכה

ברגע שהפעוט הולך באופן עצמאי, מומלץ לצאת אתו להליכות על משטחים שונים: דשא, חול, שפת הים וכדומה.

מדרגות

טיפוס וירידה במדרגות יחד עם הפעוט. במידה ויש מעלית, אפשר לרדת קומה לפני ולעלות לביתכם ברגל.

במטבח

הצמדת מגנטים אל לוח קיר או מקרר, תרגול תנועה סיבובית על ידי פתיחה וסגירת של הברז, סחיטת תפוזים במחטה ידנית, הברגת מכסים גדולה, רידוד בצק.

פעולות יומיומיות

פתיחת נייר עטיפה של סוכרייה, עיטוף חרוז או אבן בפיסת נייר, סחיטת סמרטוט רטוב.

עבודות יצירה

הדבקת מדבקות, שימוש בצבעים ודבקים שונים (להקפיד שהם בטוחים ולא רעילים), קיפולי נייר, גזירה (בהשגחה) של פלסטלינה ובריסטול, השחלת חרוזים גדולים.

משחקים קיימים או מומצאים

חישוקים ומשחקי קלאס, סידור גומיות שיער על גליל נייר טואלט, אטבי כביסה, באולינג מבקבוקי מים.

בשלב מאוחר יותר ועל בסיס יכולת זו, מתפתחות מיומנויות מורכבות המכונות "מוטוריקה עדינה", והן אלה המאפשרות יכולת הנעה מאורגנת של המפרקים הקטנים, כמו מפרקי האצבעות. לפיכך, כשמדובר בתינוקות רכים, לא קיימת אבחנה בין מוטוריקה גסה ועדינה. אבחנה זו מתחילה להתאים כאשר מדובר בפעוטות.

"הבסיס לפיתוח מוטוריקה גסה מתבטא כבר בגיל חמישה או שישה חודשים, כשהתינוק שוכב על הבטן, ראשו במרכז בהמשך לגב, והוא נושא משקל על הידיים ביישור מרפקים כשכפות ידיו פתוחות. בזמן הזה יש בסיס גם לתרגול מיומנות המוטוריקה העדינה, כאשר התינוק מושיט יד לעבר צעצוע ותופס חפץ בכול כף ידו. המוטוריקה הגסה היא זו האחראית לפיתוח הגב, הבטן ובית החזה. גב יציב וגמיש, שיכול לפעול בכל מישורי התנועה בשיווי משקל, מהווה בסיס איתן לא רק לפעילות הגפיים אלא גם למיומנויות של מוטוריקה עדינה", מסבירה גזית.

גזית מציינת עוד כי, "ככול שתינוקות מתפתחים הם הולכים ומתרחקים מהקרקע, ולשם כך עליהם לחזק את כל האזורים בגוף שעתידים לשאת יותר ויותר משקל. כאשר הם זוחלים זחילת שש, הם מחזקים מאוד את חגורת הכתפיים. חיזוק חגורת הכתפיים מאפשר לידיים לשאת משקל גוף, והכרחי לפיתוח היכולת להזדקף וללכת באופן יציב".

"שרירי הפה, הלחיים והלשון קשורים זה לזה ולשרירי הצוואר וחגורת הכתפיים. לפיכך, פיתוח שרירי הצוואר מסייע להפקת דיבור. חגורת כתפיים חזקה מהווה בסיס גם ליכולת לעבוד מול שולחן לשם כתיבה, הדבקה, גזירה ומיומנויות אחרות הנדרשות בגן-חובה ובבית הספר".

המוטוריקה הגסה והעדינה, מאפשרות תנועה זורמת, אלגנטית, מותאמת ומתוזמנת, עפ"י הצרכים המשתנים של הגוף בסביבה בכול רגע נתון, ותוך שימוש בקצוות המרוחקים של הגוף (למשל כפות הידיים) בצורה המיטבית והנדרשת (כתיבה, גזירה, אחיזה חזקה או חלשה עפ"י הצורך).

השפעת מערכת התחושה

"המוטוריקה העדינה אינה מתפתחת במנותק משאר היכולות, היא תלויה בהתפתחות יכולת התכנון, התכנון תלוי בהתפתחות הקואורדינציה.

הקואורדינציה - יכולת תנועתית לארגן את התנועה ולתכנן אותה כך שתתאים לביצוע מטלה מוגדרת - מתפתחת תוך כדי למידה ממפגש עם הסביבה ומתבטאת למשל בדיוק תנועתי ובשמירה על שיווי המשקל. מתוך ההגדרה הזו ניתן להסיק כי מוטוריקה עדינה מתפתחת על בסיס קואורדינציה רוחבית ואורכית". [רבקה צדיק, מרפאה התפתחותית בעיסוק]
כל פעילות בתחום המוטוריקה העדינה, כמו בניית מגדל או השחלה על מוט, דורשת מהפעוט בשלב הראשון - תכנון של המטלה. התכנון דורש יכולת המשגה של גודל, שטח ונפח - יכולת המתפתחת במקביל להתפתחות השפה. כאשר ילד לומד את המילים "גדול" או "קטן", הוא מבין את המושגים שעומדים מאחוריהן. יכולת ההמשגה של גודל היא הבסיס לדעת מה יכול לעמוד על מה, מה יכול להיכנס למה, ולאחר התכנון מגיעה ההתנסות שהיא הגורם המשמעותי בלמידה. תוך כדי התנסות, הפעוט לומד, למשל, כי הכוס אמנם קטנה מהצנצנת, אך לא קטנה מדי כדי להיכנס לתוכה.
כדי לפתח מיומנויות מוטוריקה עדינה לא די בפיתוח חגורת כתפיים חזקה, למשל. אלא, נחוצות גם התפתחות שפה, יכולת המשגה בהתפתחות קואורדינציה וכושר תכנון.

מערכת התחושה

מערכת התחושה, היא מערכת נוספת המשפיעה על התפתחות מוטוריקה עדינה. חומרים וטקסטורות שונים גורמים לתחושות שונות:

יש תחושה עמוקה של השרירים והגידים, תחושת טמפרטורה של חום או קור, תחושת כאב ותחושת תנועה - של כיוון התנועה.

מערכת התחושה נותנת לנו מידע על סוג החפץ, משקלו, עוביו, רוחבו ונפחו. כל הנתונים הללו מנחים את התנועה המוטורית.

כאשר הפעוט מנסה להכניס קובייה לצנצנת, הוא ירגיש בהבדל בין קובייה מעץ לקובייה מגומי. אם הקובייה עשויה מגומי הוא יוכל להכניסה לפתחים קטנים יותר בעזרת הפעלת כוח לחיצה. קובייה מעץ, לעומתה, לא תיכנס גם אם הוא יפעיל יותר כוח. מערכת התחושה, משפיעה על התפתחות הקואורדינציה וכפועל יוצא על מיומנויות המוטוריקה העדינה של הפעוט.

מערכת התחושה משפיעה על התכנון, כמו למשל: כמה כוח להפעיל, מה טווח התנועה שיש לעשות לשם אחיזת החפץ, וכדומה. [אלינור איתם, פסיכולוגית קוגניטיבית וחוקרת תרבות]

פעילויות לפיתוח מוטוריקה גסה

לאחר שהבנו את חשיבות פיתוח המוטוריקה העדינה ועד כמה היא תלויה בהתפתחות מערכות נוספות, כמו: מוטוריקה גסה, מערכת התחושה, הקואורדינציה ויכולות קוגניטיביות (המשגה, תכנון, שפה), כעת נותר ללמוד איך לתמוך בילדים בעודם עסוקים בשכלול מיומנויות אלה.

חשיפה למשטחים בעלי אופי משתנה משכללת את התפתחות שיווי המשקל ומשפרת את המיומנויות המוטוריות. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות התנסות ואימון.

גזית ממליצה להתחיל בפעילויות לפיתוח המוטוריקה הגסה כשלב הכנה לפיתוח המוטוריקה העדינה: "בתוך כך, צריך לזכור כי לכול תינוק ותינוקת קצב למידה והתפתחויות שונים וכי יש לאפשר להם את התנאים המתאימים לשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים".

באופן כללי, גזית ממליצה להשכיב תינוקות במהלך שעות הערות של ההורים בכל התנוחות, כולל שכיבה על הבטן בהיותם תחת השגחה.

כדאי להשכיבם על משטח מרופד, שטיח או מזרן דק עם מספר מועט של צעצועים, ולאפשר להם תנועה חופשית.

כאשר הפעוט רוכש יכולת הליכה עצמאית, ממליצה גזית לצאת אתו להליכה קצרה ולשלב בתוכה גם הליכה על דשא, חול, שפת ים וכדומה.

"חשיפה למשטחים בעלי אופי משתנה משכללת את התפתחות שיווי המשקל ומשפרת את המיומנויות המוטוריות. גם אם יש בבניין שבו אתם מתגוררים מעלית, עצרו קומה אחת לפני הקומה שלכם וטפסו עם הפעוט במדרגות, וכך עשו גם בירידה. האימון הזה חשוב ללמידה המוטורית ולפיתוח כוח שרירים. בעידן המודרני, פעוטות לא נחשפים לטיפוס ולירידה במדרגות ואינם לומדים את המיומנות בשלב ההתפתחותי המתאים.

צאו לגינת המשחקים ואפשרו לפעוט לעלות, לרדת, להתנדנד, לשחק בחול. מדי פעם החליפו גינת משחקים, כדי לאפשר לו להתנסות במיומנויות חדשות. בימי החורף, כשעליכם לבלות בבית, צרו לילדים רצף של פעילויות מוטוריות. קנו כמה חישוקים בקוטר המתאים לגיל הפעוט ושחקו בקפיצות. משחקי "קלאס", למשל, מאפשרים תרגול מונחים כמו: קפיצה קדימה ואחורה, פנימה והחוצה, קפיצות ברצף, הליכת אצבעות ועקבים ועוד".

בגילים מאוחרים יותר, הדרך הפשוטה ביותר להבטיח שהילד יקבל חשיפה מתאימה ומספקת לפעילות מוטורית היא לרשום אותו לחוג מוטורי, כמו כדורגל או התעמלות קרקע. חוגים מסוג זה מאפשרים לא רק שכלול היכולות המוטוריות, אלא גם שיפור של המיומנויות החברתיות הכרוכות בהן.

פעילויות לפיתוח מוטוריקה עדינה

רבקה צדיק, מרפאה התפתחותית בעיסוק, מונה פעילויות לפיתוח ואימון מיומנויות של מוטוריקה עדינה אצל פעוטות. לדבריה, המקום האידיאלי בבית להקניית מיומנות זו הוא המטבח. "פעוטות בני שנתיים ייהנו מהצמדת מגנטים על לוח קיר או על המקרר. צרו עמם צורות שונות, בקשו מהם לבנות צורות שונות. תרגלו אתם תנועה סיבובית ע"י פתיחת ברזים, הבריגו עמם מכסים גדולים. בשלב קצת יותר מאוחר, אפשר לתת לפעוט לרדד בצק במערוך ולעזור בהכנת עוגיות ובקריצתן בעזרת חיתוכיות". תרגלו עם הפעוטות תנועה סיבובית ע"י פתיחת נייר סוכרייה, עטיפת חרוז או אבן בפיסת נייר, סחיטת סמרטוט רטוב בתנועה סיבובית, הכנת מיץ תפוזים ע"י סחיטה במסחטה ידנית. בהמשך אפשר לתת לתרגל תנועה סיבובית ע"י הברגת ברגים ואומים".

גם עבודות יצירה הן דרך מהנה לפיתוח מוטוריקה עדינה. עם פעוטות בני שנה-שנתיים ניתן להדביק מדבקות, ולאחר מכן לבקש מהם לנסות להוריד אותן מהציור ולהעבירן לציור אחר. "קרעו דפים והדביקו על בריסטולים. בגילאי שנתיים כבר אפשר לתת להם לצבוע בצבעי בדים וצבעי דבק פלסטי צבעוני (דביקי, סטיקי, בקבוקונים לחיצים). חשוב לשים לב לכך שהצבעים בטיחותיים ואינם רעילים".

בנוסף, "ניתן לסייע להם בקיפולי נייר ליצירת כובע, סירה, משחק קווה-קווה, ועוד - כל אלה מסייעים לאימון במוטוריקה עדינה. אפשר להתחיל לתת לפעוט להתנסות, בהשגחה, גזירת חומרים שונים כמו פלסטלינה ובריסטול. השחלת חרוזים גם היא פעילות חשובה, אם כי מתאימה לשלב מאוחר יותר. דאגו למגוון רב של חרוזים בגדלים שונים ומחומרים שונים. הציעו לילדים לנסות ולנעוץ נעצים במגוון צורות וצבעים, או לנעוץ פינים מפלסטיק בלוח שעם או קלקר".

מגיל שנתיים אפשר כבר ליצור עם הפעוט רכבת דומינו ע"י העמדת אבני הדומינו בזו אחר זו. ומלבד משחקים קיימים, תמיד ניתן להמציא משחקים בעזרת אביזרים יומיומיים. צדיק מציעה להיות יצירתיים ככל שניתן: "תוכלו למשל לבקש מילדכם לסדר גומיות שיער על גליל נייר טואלט. אפשרו להם לשחק באטבי כביסה (למשל מעץ) - ניתן למשל לסדר אטבים זה לצד זה על דפנות דלי או קערה. תוכלו גם להכין עמם משחק באולינג ביתי בעזרת בקבוקי פלסטיק ריקים, או שקיות מסירה ממולאות בקטניות או בחרוזים קטנים".