עפ"י הרמב"ם המילה בריאות הינה
ראשי תיבות של המילים: "בולם רוגזו
יפחית אוכלו ויגביר תנועתו".
כיום ברפואה ידוע כי שמירה על אורח חיים
בריא ומניעת מחלות תלויה בעיקר בגורמים הבאים: הירגעות והימנעות מלחץ, תזונה נכונה
ופעילות גופנית.
בולם רוגזו
"נפש בריאה בגוף בריא"; לחץ הינו
גורם עיקרי לרוב המחלות. כשאדם נמצא בלחץ מתמיד הגוף מייצר רעלים, תפקודו משתבש
והתוצאה: מערכת החיסון אינה מתפקדת במלוא אונה והאדם רגיש יותר למחלות ולחולי.
יפחית אוכלו
"עשה מזונותיך תרופותיך ולא תרופותיך מזונותיך";
עפ"י הרמב"ם נובעות רוב המחלות ממערכת העיכול - מאכילה מרובה או מאכילת
מאכלים גרועים. איכות המזון משפיעה על איכות הדם הזורם בעורקינו, על מצבנו הגופני
והנפשי, וגם משפיעה על דפוסי התנהגותנו, מחשבתנו והרגשתנו.
כיום ידוע כי בעולם המערבי אנו אוכלים הרבה
יותר מכפי שגופנו זקוק, עודף
קלוריות גורם להשמנת יתר והשמנה (בעיקר
ההשמנה הבטנית) הינה גורם סיכון מס' 1 למחלות לב וכלי דם ולמחלות רבות נוספות.
בהקשר הזה הרמב"ם מבטיח לנו כי אם נאכל רק כשאנחנו רעבים נהנה מאורח חיים
בריא ונטול מחלות.
יגביר תנועתו
פעילות גופנית חיונית לשמירה על אורח חיים
בריא, לשמירה על המשקל, לתפקוד תקין של כל מערכות הגוף, הלב וזרימת הדם.
עפ"י חז"ל - "האוכל פת
שחרית יוכל להשיג 60 רצים אחרים".
"פת שחרית" - אין הכוונה ללחם
הלבן הפופולארי בימינו, בימי חז"ל הלחם היה מלא, כפי שהוא מגיע אלינו מן הטבע
- גרעין החיטה נטחן במלואו ובשפע ערכיו הבריאותיים.
מהו הקשר בין ארוחת בוקר לכושר גופני?
ארוחת הבוקר שוברת צום ובאה לאחר שעות רבות
ללא אוכל. כתוצאה מכך, מאגרי הגלוקוז בגופנו התרוקנו באופן משמעותי ומחובתנו לחדש
את המאגרים על מנת לקבל אנרגיה. שעות הבוקר והשעות שלאחר מכן הן השעות הפעילות
ביותר במהלך היום. לכן חשוב למלא את המצברים, לחדש את מאגרי הגלוקוז בגופנו וזאת
ע"י אכילת ארוחת בוקר שתספק לגוף את צורכי האנרגיה שלאחר לילה ללא צריכת
אנרגיה.
מדוע חשוב לאכול ארוחה מלאה ומזינה בבוקר?
רמת הסוכר בדם נמוכה יחסית והגוף זקוק
לאוכל תיכף ומייד כדי להעלות את רמת הסוכר. ברוב המקרים אנשים טועים ואוכלים "ארוחת בוקר" הכוללת: פחמימות ריקות - עוגה,
מאפים, לחם לבן, פיתה, לחמנייה, בגט וכדומה. להבדיל מהפחמימות המורכבות (דגנים
מלאים) המביאות לעליית הסוכר בדם באופן הדרגתי ומתון.
הפחמימות הריקות מעלות את הסוכר בדם בבת
אחת אל מעל ערכי הנורמה, מצב הנקרא: היפרגליקמיה. כתוצאה מכך, הלבלב מפריש
אינסולין במטרה להיפטר מהסוכר הרב בדם ולהכניסו לתאים. כמות האינסולין המופרשת היא
רבה ומסיבית ומורידה את כמות הסוכר בדם בבת אחת אל מתחת לטווח הנורמה, והתוצאה: היפוגליקמיה
- חולשה, סחרחורות, רעד, הזעה, חיוורון, בלבול, קשיי ריכוז ועוד.
על מנת לפצות על התחושות האלה וכיוון
שהסוכר בדם ירוד, מצב המביא שוב לרעב וכמיהה למתוק כי האדם נזקק לפתרון מיידי על
מנת להעלות שוב את הסוכר וחוזר לאכול פחמימות ריקות שיעלו את הסוכר בדם בבת אחת.
זהו "מעגל קסמים" מסוכן, התנודות החדות האלה ברמת הסוכר בדם מביאות
להשמנה ולמחלות רבות ובראשן - מחלת הסוכרת.
[הסכנה העיקרית בהיפרגליקמיה - היצרות כלי
דם וחסימתם, ביניהם כלי הדם הכליליים המספקים דם ללב, כלי הדם הקטנים המספקים דם
לעיניים למשל, כלי הדם לכליות וכו']
עפ"י חז"ל: "ארוחת בוקר
מונעת כ-80 מיני מחלות התלויות בכיס המרה";
כיס המרה הינו איבר קטן הממוקם בצמוד לכבד. הכבד מייצר את
נוזל המרה ומאחסן אותו בכיס המרה. תפקידו של נוזל המרה בעיקר בפירוק שומנים, נוזל
המרה הינו חומר מתחלב (בדומה לסבון) הקושר אליו את השומן ומאפשר את מעברו בדם
הנוזלי.
לאחר ארוחה, כיס המרה מתכווץ ומפריש את
מיציו אל דרכי המרה ומשם לתריסריון. בכיס המרה עלולים להצטבר אבנים העשויות מכולסטרול,
מלחים וסידן. רוב אבני המרה נוצרות בכיס המרה מכולסטרול.
הזכרנו את הקשר בין השמנת יתר לדילוג על ארוחת
בוקר שם נאמר כי, ארוחת בוקר מסייעת בשמירה על משקל גוף תקין ומניעת השמנה.
איך זה מתקשר להיווצרות אבני מרה?
ידוע ברפואה כי קיים קשר ישיר בין צריכה
גבוהה של קלוריות לבין היווצרות אבני מרה. בנוסף, מחקרים מוכיחים כי השמנת יתר מגבירה
את הסיכון להיווצרות אבני מרה.
צריכה גבוהה של קלוריות גורמים להפרשה
מוגברת של כולסטרול במרה כתוצאה מסינתזה מוגברת של כולסטרול. כשהמרה רווית
כולסטרול, חומר זה מאבד מהמסיסות שלו והוא שוקע בכיס המרה.
אבני המרה שבתעלות המרה מגיעות ברובן מכיס
המרה.
אבני מרה גדולות עלולות להרוס בהדרגה את
הדופן של כיס המרה ולחדור למעי הדק או למעי הגס ולגרום שם לחסימת מעיים.
אבני מרה בתעלות המרה עלולות לגרום לזיהום חמור עד
קטלני בתעלות המרה, בלבלב או בכבד. כאשר נוצרת חסימה במערכת צינורות המרה, חיידקים
משגשגים שם ויוצרים במהירות זיהום בצינורות. חיידקים אלה עלולים אף לחדור אל זרם
הדם, להתפשט ולהביא לזיהום במקומות אחרים ברחבי הגוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה