חומצה פולית או בצורת היון פולאט היא
ויטמין מסיס במים מקבוצת ויטמיני B וקרויה גם 9B. נמצאת באופן טבעי במזון,
וניתן להשיגה כתוסף מזון.
השם בא מהמילה הלטינית folium שמשמעה עלה.
לחומצה הפולית תפקוד חשוב בייצור תאי הדם
האדומים ובבניית החומר הגנטי. בנוסף, החומצה הפולית מפחיתה ריכוזים של חומצה
אמינית בשם הומוציסטאין הקשורה בהגברת הסיכון להתפתחותם של מחלות לב וכלי דם.
על מנת לשמור על ערכים תקינים של לחץ הדם, יש
להקפיד על צריכה יומית מספקת של חומצה פולית.
פולאט במזון
ניתן למצוא ב: קטניות, דגנים, תרד, לפת, אפונה, סוגי ירקות ופירות
נוספים העשירים בפולאט.
מיני סוגי דגני בוקר מועשרים בכ-25% עד 100% מהכמות המומלצת היומית של
חומצה פולית.
במקומות מסוימים מוסיפים חומצה פולית לקמח וללחם.
תפקידים ביולוגיים
פולאט הוא חומר הכרחי ליצור תאים חדשים ולשימורם. חשוב ביותר בתקופות
של חלוקת תאים מהירה, כגון בגדילת תינוקות ובהיריון.
פולאט נחוץ לשכפול DNA, ועוזר במניעת שינויים גנטיים העלולים לגרום
לסרטן.
חוסר בפולאט מעכב יצירת DNA וחלוקת תאים, ומשפיע בעיקר על מח העצם, מקום עם
תחלופה רבה של תאים. עקב כך תאי הדם האדומים הופכים לתאים גדולי ממדים,
מגלובלסטים, מצב שנקרא אנמיה מגלובלסטית.
הן מבוגרים והן ילדים ותינוקות זקוקים לפולאט כדי ליצור תאי דם אדומים
תקינים ולמנוע אנמיה מגלובלסטית.
חוסר בחומצה פולית
חוסר של חומצה פולית הוא תופעה רפואית העלולה לגרום למחלות שונות.
גוף האדם אוגר בתוכו כמות קטנה של חומצה פולית (פולאט), ולכן תזונת
חסר בחומצה פולית עלולה לגרום למחסור בה בגוף, תוך מספר חודשים.
סיבות לחוסר פולאט
תזונה חסרת חומצה פולית
1.
דיאטה בלתי מאוזנת תזונה עם מעט חומצה פולית שכיחה בקרב אלכוהוליסטים,
תינוקות ובני נוער.
2.
במצבים של חוסר תזונה קיצוני כמו במצבי רעב או באנורקסיה נרבוזה.
3.
תינוקות יונקים לאימהות חסרות חומצה פולית.
צריכה מוגברת של חומצה פולית
1.
נשים בהיריון או בהנקה.
2.
תקופות גדילה אצל תינוקות וילדים.
3.
מחלות סרטניות.
4.
מצבים של ייצור דם מוגבר עקב המוליזה מתמשכת.
5.
מחלות מתמשכות של נשירת עור.
6.
מחלות כבד.
תת-ספיגה של חומצה פולית
1.
כרסת (מחלת צליאק).
2.
כרסת טרופית.
3.
אלכוהול ותרופות שונות, בהן פניטואין נגד אפילפסיה וברביטוראטים נגד
שינה.
פגמים במטבוליזם של חומצה פולית
1.
פגמים גנטיים כגון חוסר MTHFR.
2.
אלכוהול.
3.
תרופות שונות המעכבות את המטבוליזם של חומצה פולית, בהן מטוטרקסט
לטיפול בסרטן ובמחלות אוטואימוניות.
תופעות קליניות
הביטוי הקליני הבולט ביותר הוא אנמיה מגלובלסטית, וכמו בכל אנמיה,
הסימנים הם: חולשה כללית, סחרחורות, לעתים קוצר נשימה, דפיקות לב, ובמקרים
קיצוניים גם אי ספיקת לב.
תופעות קליניות נוספות:
- נטייה לקרישתיות-יתר (טרומבופיליה Thrombophilia) של הדם ושכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם,
בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, אוטם בשריר הלב), שבץ מוחי ופגיעה בכלי דם
היקפיים.
-
שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, בהם פגמים בתעלה העצבית, הגורמים
לעיוותים בעמוד השדרה (ספינה ביפידה), בגולגולת ובמוח (אננצפלוס), ושיעור גבוה של
הפלות טבעיות.
-
תופעות במערכת העיכול: תת-ספיגה במעי הדק, שלשולים, כאבים בלשון, אובדן תיאבון.
-
ילדים ותינוקות: עיכוב בגדילה ובהתפתחות.
אנמיה מגלובלסטית חריפה
אנמיה מגלובלסטית חריפה נוצרת בטווח זמן של ימים עקב חשיפה לתרופות
המעכבות מטבוליזם של פולאטים, או אצל חולים הנמצאים בטיפול נמרץ, דיאליזה ועוד.
בספירת דם, עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם
הלבנים וטסיות הדם.
במח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.
אבחון
בדיקות המטולוגיות:
- תאי דם אדומים גדולים מהרגיל; נפח ממוצע של תא דם אדום (MCV בספירת דם) באופן תקין הוא 80-96 פמטוליטר. מעל
100 פמטוליטר ניתן לחשוד באנמיה מגלובלסטית, אך קיימות סיבות נוספות למצב זה. מעל
110 פמטוליטר הסבירות גבוהה לאנמיה מגלובלסטית, והנפח יכול להגיע אפילו עד 150
פמטוליטר.
- במשטח דם מוצאים אניסוציטוזיס (רבגוניות רבה
בגודל), פויקילוציטוזיס (צורות לא תקינות), מקרואובלוציטים (תאים גדולים בצורה
סגלגלה, להבדיל מתאים תקינים, שצורתם כצורת דיסק קעור).
- בתאי הדם הלבנים ניתן להבחין בחלוקת יתר של
הגרעין. אם גרעין התא מכיל לפחות 6 אונות, יש לחשוד באנמיה מגלובלסטית.
- בדיקת מח עצם לא נהוג לעשות באנמיה
מגלובלסטית, אלא אם יש חשד למחלה אחרת. בבדיקת מח עצם ניתן למצוא ריבוי תאים,
והגדלה של התאים שמהם נוצרים תאי הדם האדומים.
- במצב של אנמיה מגלובלסטית חריפה בספירת דם,
עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במח
העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.
בדיקות ביוכימיות:
- רמה נמוכה של חומצה פולית.
-
רמות גבוהות של הומוציסטאין ושל חומצה מתילמלונית בפלזמה, אופייניות לאנמיה
מגלובלסטית.
טיפול
באופן כללי - מתן חומצה פולית ניתנת במינון גבוה של 3-5 מ"ג
ביום.
במצבים רפואיים שונים - מתן חומצה פולית לא יועיל, עקב
מחלות מטבוליות מסוימות, או עקב תרופות כ-מטוטרקסט. במקרים כאלה הפתרון הוא מתן חומצה
פולינית (ניתנת באמצעות עירוי או דרך הפה. התרופה נפלטת מהגוף באמצעות שלפוחית
השתן).
ממצאי מחקרים שונים מהתקופה האחרונה
חומצה פולית וסרטן
קיימת עדות לקישור בין רמות נמוכות של פולאט ובין סיכון יתר ללקות
בסרטן. פולאט מעורב בייצור DNA, בתיקונו ובתפקודו.
חוסר בפולאט עלול לגרום נזק ל-DNA
ולסרטן.
במחקרים שונים נמצא כי, מתן חומצה פולית לתקופה ארוכה מוריד את הסיכון
ללקות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.
חומצה פולית ודיכאון
קיימות עדויות לקשר בין רמות נמוכות של חומצה פולית ודיכאון, אך אין
עדות ברורה שחומצה פולית יכולה לשמש כטיפול שגרתי נגד דיכאון.
עודף בחומצה פולית
הסיכון בהרעלה עקב עודף חומצה פולית הינו נמוך מאוד (כיוון שהיא מסיסה
במים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה