טעם מלוח בפה

טעם מלוח בפה יכול להופיע כתוצאה ממספר גורמים כדלהלן:
במידה ולא שותים מספיק נוזלים, צריכה רבה של קפאין, צריכה רבה של אלכוהול הגורמת לאיבוד נוזלים (התייבשות) וליצירת רוק מלוח יותר.
כתופעת לוואי של תרופות מסוימות, כגון: תרופות לטיפול בבלוטת התריס או תרופות כימותרפיות שונות.
במחלות של בלוטות הרוק כגון תסמונת סיוגרן או זיהומים חיידקים של בלוטות הרוק(Sialadenitis) .
במצב של פוסט נאזל דריפ(Post nasal Drip)  - גלישה של נזלת אל הגרון במיוחד בשכיבה, הנגרמת ע"י סינוסיטיס או אלרגיות.
לעתים רחוקות טעם מלוח בפה יכול להיגרם ע"י הפרעות תזונתיות, מחלות אנדוקריניות ומחלות נוירולוגיות כגון: מיגרנה או אפילפסיה.
הטיפול תלוי בבעיה הגורמת את הטעם המלוח.

מומלץ, לפנות לרופא משפחה שיערוך בירור לסיבת המליחות ולטיפול בתופעה.

מומלץ, לגשת לרופא שיניים כדי לשלול בעיות בחניכיים או בשיניים.

אחת הסיבות האניקדוטאליות הנקשרות לטעם מלוח קבוע בפה היא צריכה קבועה ומתמדת של מולטי ויטמינים. הפסקת הצריכה או שינוי ליצרן אחר עשויים להפסיק את הטעם.

הפרעות בטעם פעמים רבות קשורות לחוש הריח. תחושת מליחות או טעם מתכתי נקשרה גם לתחושה הלוצינוגנית - phantogeusia אשר לעתים היא תחושה מקדימה של התכווצויות.

יש הקושרים תחושה זו לחסר B12 או חסר אבץ.

במצב של שינויים במלחי הגוף קיימת תחושת יכולת הרחה עודפת - hyperosmia הניתן למצוא במצבים של תת פעילות יותרת הכליה -היפואדרנליזם.

על מנת לשלול תופעות למיניהם מומלץ לעבור את הבדיקות הבאות:

מומלץ תחילה לעבור בדיקה יסודית של הפה השיניים והלוע אצל רופא שיניים.

מומלץ על תרבית משטח מהפה (מכל הריריות) על מנת לשלול זיהום פטרייתי או חיידקי.
מומלץ לעבור בדיקה של בלוטות הרוק בפה ותקינות פעילותן ע"י כירורג פה ולסת ו/או מומחה לרפואת הפה. פעילות לא תקינה של אחת או יותר משנה את הטעם או גורמת לשפשוף של הריריות ולצריבה.
מומלץ להיבדק אצל מומחה אף אוזן וגרון על מנת לשלול תפליט מהלוע ומהסינוסים המגיע לפה ויכול לגרום לטעם מלוח או חמוץ.

מומלץ לבדוק תמונת דם לכללית על מנת לשלול ריאקציה אלרגית - ספירה המראה עלייה באחד ממרכיבי התאים הלבנים מראה על סוג האלרגיה או הרגישות לחומרים שהוכנסו לאחרונה לפה כולל: שחזורים וטיפולי שורש או מאכלים חדשים כגון: תות עץ, תות שדה, זיתים וכיו"ב.

מומלץ לשלול מחלות חסר ועודף הורמונלי, כגון: פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס המלווה בתגובה קשה יחסית של החניכיים לדלקת (אפילו קלה); התופעה הנפוצה ביותר היא מחלת חניכיים כרונית או מתקדמת מהר והתפליט המוגלתי מפריש בעיקר נוזל בין תאי אך גם פלסמה אשר טעמו כנוזל בין תאי - מלוח.
הצריבה בריריות הפה עלולה להיות מכיבים בחניכיים אך גם כיבים על הלשון והלחי המעידים על תגובה אוטואימונית חזקה כתופעה בפני עצמה או כחלק מסינדרום כגון Bechcet המערב תמונה של כיבים בפה כחלק מכיבים בכל מערכת העיכול. מומלץ להיבדק ע"י מומחה גסטרו על מנת לשלול זאת ותופעות כגון: Reflux עליית מיצים מהקיבה ועוד.