מהי הפרעת קשב וריכוז
בעשורים
האחרונים התופעה של הפרעת קשב וריכוז עלתה על סדר היום. העלייה במספר הילדים
המאובחנים כסובלים מההפרעה בתקופה האחרונה, מעידה בין היתר על ההקשרים הסביבתיים
והתרבותיים הקשורים לאבחנת הפרעת הקשב והריכוז.
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נפוצה יחסית המופיעה בכל קבוצות הגיל, אולם מרבית
המחקרים עוסקים בהפרעות קשב וריכוז בגיל הילדות ופחות בגיל המבוגר.
הפרעת הקשב וריכוז מתחלקת לשני סוגים עיקריים:
הראשון Disorder
Attention
Deficit and Hyperactivity-ADHD מתייחס להפרעה בקשב וריכוז עם פעלתנות יתר, היפראקטיביות, או
הילדים המכונים "היפראקטיביים".
בסוג זה של הפרעה כלולים מרכיבים של הפרעות קשב וריכוז
ובנוסף הפרעות התנהגותיות הבאות לידי ביטוי בהיפראקטיביות ואימפולסיביות ולעתים
נלוות גם תופעות של חוסר מנוחה, פעילות יתר, פגיעה בילדים אחרים, דרישה לסיפוק
מידי והתפרצויות זעם.
השני ADD-Attention
Deficit Disorder מתייחס
להפרעת קשב וריכוז ללא מרכיב ההיפראקטיביות. בסוג זה, הפרעת קשב וריכוז מתייחסת
להישגי למידה פחותים מהפוטנציאל השכלי וקשיים התנהגותיים בחברה. הילד יהיה שקט
ולכן לא תמיד מאובחן ומטופל כמו הילדים ה"היפראקטיביים".
קיים בסיס אורגני להפרעת קשב וריכוז: כפי שעולה
ממחקרים קיים שוני מזערי באונה הפרונטאלית הימנית במוח בילדים שסובלים מההפרעה,
ירידה יחסית בצריכת החמצן והסוכר בזמן ריכוז, ושינוים ברמות נוראדרנלין
ודופאמין. הדופאמין וגם הנוראדרנלין הם נוירוטרנסמיטורים מעוררים.
במצבי חסר של מרכיב זה מחפשים ריגושים, לעתים מסוכנים, כדי להעלות את רמתו
במוח. רוב הסמים הממכרים מעלים את רמת הדופמין במח, וכך בעצם נוצרת ההתמכרות
לרמות דופמין גבוהות.
יש המבחינים בין קשב שבסיסו אורגני, לבין ריכוז שהוא הסך של כל הפעולות המוחיות,
וגם של המצבים הנפשיים הרגשיים והסביבתיים; המושפע למשל מרעב, עייפות, מוטיבציה
ועניין שכולם ביחד משפיעים על היכולת לשבת ולהתרכז.
לילדים ונוער בעלי הפרעת קשב וריכוז נמצא במקרים רבים קרובי משפחה מדרגה ראשונה
הסובלים מהבעיה.
במחקר שנערך לבדיקת המרכיב הגנטי נמצא, כי המרכיב הגנטי
בהפרעות הקשב היה משמעותי ביותר: ממוצע של 77% וזאת על פי סקירה נרחבת של מחקרים
בתחום שנעשתה בשנת 2007 ופורסמה בכתב העת הרפואי לפסיכולוגיית ילדים.
במילים אחרות, אם לאחד הילדים במשפחה יש הפרעת
קשב וריכוז, הסיכוי הסטטיסטי שגם לבני משפחה נוספים (הורים או אחים ו/או אחיות) יש
הפרעה בקשב וריכוז הוא גבוה הרבה יותר מאשר במשפחה בה אין ילד עם הפרעות אלה.
במחקר אימוץ נמצא, כי אם לילד יש הפרעה בקשב
וריכוז, הסיכוי שגם להורה הביולוגי שלו יש הפרעה כזו גבוה פי שלושה מהסיכוי של
ההורה המאמץ (18% לעומת 6%).
במחקר אחר נמצא, כי הסיכוי של הורה לילד עם הפרעה
בקשב וריכוז לסבול מההפרעה גבוה פי 5.4% מהורה שלילדיו אין הפרעה כזו. באותו מחקר
נמצא גם, כי הסיכוי לסבול מההפרעה גבוה פי 4% אצל ילד שלאחיו יש הפרעה בקשב
וריכוז, לעומת ילד שאחיו לא סובל מההפרעה.
ההבנה המרכזית מכל המחקרים הללו, היא שלהפרעת
הקשב יש מרכיב גנטי משמעותי. למעשה, הפרעה בקשב ובריכוז היא ההפרעה הפסיכיאטרית
שבה נמצא הקשר הכי מובהק סטטיסטית לגנטיקה.
הצעד הבא הוא לבחון את הימצאותם של גנים ספציפיים
שייתכן ומעורבים בהיווצרות ההפרעה. המחקר שבוחן את קיומם של גנים ספציפיים
המעורבים בהיווצרות הפרעה בקשב וריכוז מתקיים כבר כ-20 שנה, אך מבחינה מעשית הוא
נמצא בתחילתו. כלומר, לא ניתן עדיין לבצע בדיקות גנטיות מסוג כלשהו כדי לבחון האם
ילד נושא גנים להפרעה בקשב ובריכוז.
בניגוד לעבר, הביולוגיה המולקולרית מאפשרת כיום
להצביע על מספר גנים הנמצאים קשורים בהפרעה בקשב ובריכוז. החוקרים כבר מצאו קשר
מובהק
מבחינה סטטיסטית בין הימצאות של מספר גנים ובין
קיומה של הפרעה בקשב.
האם הכול מצוי בגנים?
על אף ההסבר הגנטי להיווצרות הפרעה בקשב ובריכוז
הופך יותר ויותר משמעותי ומוכח, גם מרכיבים סביבה משפיעים על התפתחותה של הפרעה
בקשב ובריכוז. בין המרכיבים הללו, שהוכחו מחקרית, ניתן למצוא:
-חשיפה של העובר לאלכוהול
-עישון של האם במהלך ההיריון
-סיבוכים בהיריון ובלידה
על אף האמונה העממיות (הטפלות), אף מחקר לא מצא
שתזונה וצפייה בטלוויזיה גורמות להפרעת קשב.
כמו בכל ההפרעות הפסיכיאטריות, לא סביר שיימצא
גורם יחיד להיווצרותה של ההפרעה בקשב ובריכוז - בין אם הוא גנטי או סביבתי.
העדויות המחקריות המצטברות מראות שהסיבה להתעוררותה של ההפרעה בקשב היא (ברמה
גבוהה של וודאות) שילוב בין נטייה מולדת (גנים שאיתם נולדנו) לבין גורמים סביבתיים
(הסביבה שבה גדלנו). שילוב מסוים של גורמים משני התחומים האלה מעלה את הסיכוי של
ילד או ילדה לפתח הפרעת קשב. ההבדל המשמעותי כיום, לעומת שנים עברו, הוא שאם החיים
נראים ככה יש מה לעשות.
לחלק גדול מהילדים יש הפרעות נלוות כגון: טיקים, סף חרדה
גבוה, ובעיות משניות הנוגעות להסתגלות חברתית, ודימוי עצמי.
בין הגורמים הנוספים הקשורים להפרעת קשב וריכוז:
חשיפה לסמים ואלכוהול גם במצב העוברי,
תסמונות גנטיות,
היפותירואידיזם הקשור להפרעת קשב,
היפותירואידיזם המתקשר יותר לאימפולסיביות,
רעלים מתזונה,
הפרעות שינה,
הפרעות חרדה ודיכאון,
תרופות נוגדות פרכוסים,
תרופות אנטיהיסטמיניות הגורמות לנמנום,
בילדים דלקת באוזן התיכונה הפוגעת לירידה בשמיעה והתכנסות,
בעיות שמיעה וראייה לא מאובחנות.
כיום אבחון הפרעת הקשב והריכוז בילדים נעשה ע"י רופאים ברפואת הילדים
ההתפתחותית, הפסיכיאטריה או הנוירולוגיה. בנוסף לכך, האבחון אינו משויך לתחום
יחיד, קיימים מספר רב של מבחנים ושאלוני אבחון כולל חוות דעת של הגננת, המורה או
היועצת בבית הספר. חלק מהקריטריונים לאבחון יכולים להיחשב כסובייקטיביים.
מאפייני הפרעות קשב וריכוז
הקריטריונים המאפיינים
את הפרעת הקשב והריכוז מפורטים בספר DSM-4 המגדיר את כל התסמונות הפסיכיאטריות. המאפיינים מחולקים לשתי
קבוצות המגדירות את הפרעות חוסר הקשב, ואת ההיפראקטיביות. חלק מהסימפטומים
משתי הקבוצות חייבים להופיע לפני גיל 7.
מרכיבי חוסר קשב כוללים:
חסר תשומת לב לפרטים, קושי בקשב רצוף במשימות או משחק, נראה
כ-לא מקשיב כשמדברים איתו, לא ממלא הוראות ובדרך כלל לא מצליח לסיים עבודה, קושי
בארגון משימות או פעולות, נמנע או לא אוהב מצבים המצריכים מאמץ מנטאלי ארוך, נטייה
לאיבוד חפצים, מוסח בקלות ע"י גירויים חיצוניים, שכחן בפעולות יומיומיות.
מרכיבי היפראקטיביות כוללים:
תנועתיות יתר במקום, לא נשאר יושב כשצריך, נוטה לקפוץ ולטפס
במצבים לא מתאימים, קושי במשחק או בעיסוק בתחביב בשקט, נראה כמונע ע"י
"מנוע בישבן", לעיתים קרובות דיבור ללא הפסקה, עונה לפני שהסתימה השאלה
או מתפרץ, אינו מחכה לתורו, מפריע או מציק לאחרים.
סף תסכול נמוך, התקפי זעם, תנודות במצבי רוח, בכי בקלות,
ביטחון עצמי נמוך - תופעות שכיחות אצל ילדים ונוער הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
ילדים אלה סובלים מכעס מתמיד של ההורים ובבית הספר. זה יוצר תסכול אצל הילד
שמבקשים ממנו להתאמץ או להקשיב יותר כדי להצליח.
חלק גדול מגיעים לטיפול פסיכולוגי על רקע ההערכה העצמית
הנמוכה.
עם ההתבגרות יש ירידה בפעילות היתר ועלייה בבעיות רגשיות, יותר דיכאון, והתמכרויות
לסמים מרגיעים או מעוררים.
בגיל ההתבגרות לרוב הלחץ ודרישות הלימודים גדלות, ובעיות קשב וריכוז שהצליחו
להסוות בכיתות הנמוכות יותר, במיוחד אצל בנות הנוטות להיות שקטות וחולמניות, צצות
ועולות מעל פני השטח, לעתים מלוות בתסמינים נוספים. בגיל ההתבגרות חלק מבני הנוער
מעשנים לראשונה.
נמצאה קורלציה בין עישון ובין תופעות של היפראקטיביות וחוסר
קשב.
כמו כן, בעיות הקשב והריכוז בגיל ההתבגרות יכולים להיות
משניים לחרדה ודיכאון.
הטיפול המערבי בהפרעת קשב
הטיפול
התרופתי הנפוץ ביותר בהפרעות קשב וריכוז (ADD), או הפרעות קשב וריכוז המלוות היפראקטיביות (ADHD) הוא ריטלין (Methylphenidate) או קונצרטה. הניתנות במקרים של הפרעת קשב הנובעת מהפרעה
נוירולוגית שמקורה בחסר נוראדרנלין, הקשור לפעילות העצבית במוח. העלאת רמות החומר
במוח, תשפר את הקשב כל עוד התרופה פעילה.
תופעת לוואי שכיחה היא ירידה בתיאבון, עד מצב של עיכוב בגדילה.
לעתים גם כאבי ראש וכאבי בטן. יש כאלו שהתרופה מפריעה להם
להירדם, שינויים של מצב הרוח והסתגרות. אלו הם תופעות לוואי מאוד לא רצויות.
טיקים יכולים להיות אף הם במקרים מסוימים.
לעתים לקיחת התרופה היא האפשרות היחידה להישאר במסגרת
הלימודים וללמוד. בזמן החופשים מבית הספר ניתן להפחית או להפסיק את לקיחת
התרופה.
בטרם מזדרזים לתת את התרופה, יש לערוך בירור מקיף ואבחנה
לגבי הסיבה להפרעת הקשב. אם הוחלט על שימוש בתרופה, רצוי לשלבה עם טיפול משלים
והנחיות התנהגותיות שיעזרו במידה וניתן יהיה להוריד את מינון התרופה או להפסיק את
השימוש בה.
גישת הרפואה המשלימה להפרעות קשב וריכוז
הרפואה
המשלימה מתייחסת למכלול הגורמים גופניים רגשיים של המטופל. מטרת הטיפול המשלים
להביא לאיזון בכל מערכות הגוף. חלק חשוב במיוחד בטיפול בהפרעות קשב וריכוז כולל:
הנחיות להתאמה תזונתית והרגלי חיים, שילוב אופטימאלי של שיטות טיפול הכוללות צמחי
מרפא סיניים, דיקור, סוג'וק, ומגע. כל אלה מותאמים באופן אינדיבידואלי לילד,
בהתייחס למצבו הגופני, הרגשי, והרגלי החיים בבית.
הנחיות נוספות לילד המתבגר ולמשפחתו נוגעות להשפעת ההורים על בריאות נפשית וגופנית
של ילדיהם. על כן, חלק בלתי נפרד מהטיפול כולל בחינת הסביבה המשפחתית שלו והנחיית
ההורים במידת הצורך.
קיימת חשיבות רבה בשמירת גבולות, ארוחות משפחתיות וחיזוק
התנהגות חיובית בילדים.
אצל בני נוער קיימת חשיבות רבה לפעילות גופנית ושעות שינה
מספיקות.
גם כאשר מחליטים על טיפול תרופתי, הטיפול המשלים יעזור בהתמודדות עם תופעות לוואי
של התרופה, וישפר את יכולת ההתמודדות עם תסכולים, יכולת הספיגה, הדימוי העצמי,
והשליטה העצמית.
רפואה סינית - צמחי מרפא לטיפול
בהפרעת קשב וריכוז
מרבית
הילדים והנוער המגיעים לקליניקה עם תלונה של הפרעת קשב וריכוז המלווה
בהיפראקטיביות - סובלים מעודף חום פנימי לפי הרפואה הסינית. אותם ילדים ירבו
להזיע, פניהם לעתים קרובות אדומות, צבע הלשון יהיה אדום או עם נקודות אדומות,
נטייה לעצירות, פריחות עוריות, פעלתניות, התקפי זעם וקול חזק.
לילדים אלה תותאם פורמולת צמחי מרפא בעלי נטייה לקרר את
החום הפנימי. כדוגמה הפורמולה הסינית DAO CHI SAN לפורמולה הבסיסית נוסיף צמחים המטפלים בתופעות הייחודיות
לילד.
ילדים בעלי קונסטיטוציה טבעית של עודף חום, החולים במחלה
המטופלת בתרופות מערביות בעלות אנרגטיקה מחממת כגון סטרואידים, עשויים גם הם לפתח
תופעות של היפראקטיביות.
לטיפול בצמחי מרפא סיניים ולתזונה הנכונה חשיבות רבה באיזון
הפנימי ומניעת תופעות הלוואי של התרופות.
להלן שתי דוגמאות לטיפול
דוגמא ראשונה:
כאשר מופיעה בקליניקה נערה עם תלונה של חוסר קשב וריכוז, והיא בעלת מראה חיוור,
עגמומי ושפוף, מספרת על תכונות של נטייה להיעלב בקלות, קשיי שינה, עור יבש, קול
חלש וחרדתיות - תאובחן לרוב לפי הרפואה הסינית כסובלת מחסר דם, ותותאם לה פורמולת
צמחי מרפא אישית המבוססת על צמחים מחזקי דם כגון הפורמולה GUI PI TANG.
דוגמא שנייה:
הפרעת הקשב והריכוז המופיעה אצל נער או ילד בעל נטייה לעודף
משקל, איטיות, ליחה מרובה בדרכי הנשימה, ונטייה למחלות ליחה - יאובחן לפי הרפואה
הסינית כסובל מעודף ליחה בגוף ותותאם לו אישית פורמולת צמחים מסלקי ליחה על בסיס
הפורמולה הסינית ER
CHEN TANG.
רפואה קוריאנית - אונורי סוג'וק -
לטיפול בהפרעות קשב וריכוז
השימוש בכלי הטיפולי של הסוג'וק - שיטת טיפול חדשה יחסית שפותחה ע"י
מדען קוריאני בשם פרופ' פארק - אפקטיבי במיוחד בילדים ונוער בגלל הפשטות בו ניתן
להסביר לילד או למתבגר כיצד הוא יכול לעזור לעצמו בהתמודדות יומיומית עם התופעות
ממנו הוא סובל.
הטיפול מתבצע באמצעות איתור אזורי השתקפות של הגוף על כף
היד (מעין רפלקסולוגיה בכף היד והרגל), והפעלת סטימולציה באמצעים שונים.
בילדים ניתן להשתמש באקופונקטורה באמצעות אור צבעוני,
עיסוי, חימום, מגנטים.
בילדים משתמשים פחות בדיקור בכף היד.
ילד הסובל מעצירות או כאבי בטן - יקבל הנחיות לעיסוי מעגלי
במרכז כף היד. עיסוי זה יגביר את תנועתיות המעי וישכך כאב.
רובד אחר של תרפיית הסוג'וק מטפל בבעיות רגשיות הנלוות
להפרעת הקשב והריכוז, כגון: פחדים, חרדות, או דיכאון. גם במקרים אלה, בנוסף לטיפול
בקליניקה, הילד מקבל הנחיות להמשך טיפול יומי בבית, לעתים בסיוע אחד ההורים.
עקרונות בסיסיים בתרפיית הסוג'וק מועברים בהדרכה אישית
לילדים והוריהם כחלק מהאסטרטגיה הטיפולית.
פרזיטים במערכת העיכול
זיהומי
מערכת העיכול הם הבעיה הכי פחות מאובחנת בהקשר של הפרעות קשב וריכוז. הטפילים
יכולים להיות מקור למחלות רבות. החל במחלות רבות של המעיים, פגיעה במערכת החיסון
אלרגיות, חוסרים תזונתיים, דלקות פרקים ועוד. ברגע שמתערער האיזון הטבעי בפלורת
המעיים (צמחית חיידקי המעיים) מתפתחת אוכלוסיה פתולוגית של מזהמי מעיים.
השימוש המסיבי בתרופות כמו אנטיביוטיקה, וסטרואידים המדכאים
את מערכת החיסון אצל ילדים יחד עם צריכת ממתקים, מזון המהיר, יצר חוסר איזון
בפלורת המעיים ושגשוג של פטריית קנדידה אלביקנס.
פטרייה זו שוכנת בכל בני האדם מינקות ומהווה חלק מהפלורה
(אוכלוסיית החיידקים והפטריות השוכנת במעיים). חיידקי הפלורה לוקחים חלק חשוב מאוד
בתהליכי הפירוק והספיגה של רכיבי המזון. למשל, ספיגתו של ויטמין B12 תיפגע באופן משמעותי אם תיפגע פלורת המעיים. הם מייצרים
ויטמינים כמו ויטמין K
וביוטין וכן מגינים על המעיים מפני התפתחות אוכלוסיית חיידקים פתוגנים ופטריות כמו
הקנדידה.
קיימת סברה כי מחסור בביוטין (סוג של ויטמין B המיוצר בין היתר ע"י חיידקי המעי) גורם להמרת הקנדידה
מצורת שמר לצורה פטרייתית. נמצא כי חומצה אולאית (חומצת השומן משמן הזית) יכולה
למנוע את ההמרה.
בהקשר להפרעות קשב וריכוז בילדים חשוב לציין את אחד מנזקי
שגשוג היתר של הקנדידה הוא תסמונת המעי הדולף: במצבם האגרסיבי מסוגלים שורשי
הקנדידה לחדור את דופן המעי. חדירה זו מאפשרת לחומרים מעוכלים למחצה כולל מולקולות
חלבון, פסולת רעילה, חומרי פירוק ורעל של השמרים, אלרגנים ועוד - להסתנן ממערכת
העיכול למחזור הדם. הדבר מעודד התפתחות אלרגיות, ורגישות למזון, וגירוי היתר של
המערכת החיסונית.
בילדים ניתן לראות זיהומים חוזרים ונשנים בעיקר באוזניים, פריחות כולל תפרחת
חיתולים, אף גדוש וזולג לאורך זמן, עיגולים שחורים מסביב לעיניים, בעיות קשב
והיפראקטיביות.
שילוב הטיפול בקנדידה כולל פגיעה בקנדידה בעזרת צמחי מרפא,
שיקום פלורת המעיים, תזונה נכונה ותוספי מזון.
תזונה ותוספי מזון
התהליכים
המרכזיים בילדות הם: קצב גדילה מואץ, התבגרות מינית, והתבגרות חברתית; המכתיבים את
הצרכים התזונתיים של המתבגר.
המינרלים העיקריים הדרושים בתקופת גיל ההתבגרות הם:
סידן - הדרוש לבניה מואצת של העצמות.
ברזל - לתוספת תאי דם אדומים.
אבץ - הדרוש להתפתחות המינית המואצת.
מהמחקרים המעטים שנערכו בנושא צריכת ויטמינים בגיל הנעורים
עולה כי הויטמינים בהם עלול להיווצר חסר בתקופת גיל זו, הם ויטמיני A, C, B6, B1,
B2, ניאצין וחומצה פולית.
המחסור בויטמינים נגרם כנראה מהרגלי תזונה לקויים, והצורך הפיזיולוגי המוגבר
בתקופה זו. בהקשר זה חשוב לזכור כי שתיית אלכוהול שלעתים נהוגה כחלק מצורת בילוי
המתחילה בגילאים אלה. אפילו שתייה מתונה, עלולה לגרום נזקים במערכת העיכול וליצור
חסרים תזונתיים.
בהקשר להפרעות הקשב והריכוז חשוב לציין את נושא הערך
הגליקמי של המזונות כלומר, שיעור ריכוז הסוכר בדם לאחר אכילת המזון. יש לצרוך
מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך כדי למנוע עליות וצניחות חדות ברמת הסוכר בדם. לצורך
השוואה, הערך הגליקמי של תפו"א עומד על 80% לעומת בטטה 50% ותפוח עץ
40%.
חשוב להימנע מחומרים משמרים, צבעי מאכל, קפאין, שוקולד, ממתקים וחטיפים למיניהם
ו"ג'אנק פוד".
הקפדה על ארוחת בוקר המורכבת מפחמימות מורכבות וחלבון לדוגמא: לחם שיפון מלא
בתוספת ביצה, חשובה מאוד, ובמיוחד לילדים הנוטלים ריטלין. חשוב לאכול את ארוחת הבוקר
לפני נטילת התרופה משום שהיא גורמת בדרך כלל לחוסר תיאבון במהלך היום.
במקרים רבים תעזור גם הורדת צריכת מוצרי החלב והחלפת חלב הפרה בחלב אורז.
תוספי מזון נוספים החשובים בהפרעות קשב וריכוז הם אומגה 3;
חומצות השומן EPA ו- DHA
הן חומצות שומן הכרחיות מסוג אומגה 3 ונוכחותם נחוצה בכל תאי גוף האדם. חשוב לצרוך
תוסף עם ערכים גבוהים של חומצות השומן האלה. צריכת אומגה 3 חיונית לכל מערכות
הגוף ומסייעת להפרעת קשב וריכוז כמו גם למצבים נפשיים של דיכאון.
תוסף סידן ומגנזיום CALMAC
שבנוסף לאספקת סידן זמין הוא מרגיע מאוד.
הכלורלה ואצה כחולה ירוקה מכילים מולקולות כמו AFT החשובה מאוד לשיפור הריכוז ואף משפרת את שמחת החיים, כמו כן
חמרים אלה יעילים בין היתר לחיזוק דם וסילוק רעלים מהגוף.
אין תופעות לוואי בטיפול טבעי אלא חל שיפור בתפקוד של מערכות אחרות בגוף, ותופעות
אחרות שכלל לא התכוונו לטפל בהן משתפרות ונעלמות גם הן, כמו אלרגיות הפרעות במערכת
העיכול וכו'.
לסיכום
לרפואה
המשלימה תפקיד חשוב בהתמודדות עם הפרעות הקשב והריכוז, ויכולה לתרום רבות
גם בשילוב עם הטיפול התרופתי.
השיטה הטובה ביותר היא שילוב של כלים מתוך הרפואה הסינית,
צמחי מרפא, סוג'וק, מגע, הנחיות תזונה, ותוספי מזון.
רובד חשוב בטיפול הוא מתן הדרכה לטיפול עצמי ושינוי
הרגלי חיים.
הניסיון הקליני מראה כי לאחר קבלת מידע והסבר מתאים,
ילדים ובני הנוער משתפים פעולה להשגת מטרות הטיפול.
